עמידה בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 — והוא בתוקף מלא כבר כמעט שנה. התיקון עדכן הגדרות, צמצם את חובת הרישום, הרחיב את חובת מינוי ה-DPO והעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות עיצומים כספיים ואכיפה. השאלה היום איננה איך נערכים — אלא האם אתם עומדים בדרישות.

באופן כללי: גופים ציבוריים, חברות שעיקר עיסוקן עיבוד נתונים בהיקף נרחב, וחברות שמעבדות מידע בעל רגישות מיוחדת (כגון מידע בריאותי, פיננסי או על קטינים). אנחנו בודקים בכל מקרה לגופו לפי הפעילות בפועל.

כן — חובת הציות חלה על כל מי שמחזיק מידע אישי. עם זאת, היקף החובות (רישום מאגרים, מינוי DPO, מבדקים) משתנה לפי גודל המאגר, אופי המידע והפעילות העסקית.

תיקון 13 מתקרב ל-GDPR אבל לא זהה: הגדרת ‘מאגר מידע’ נשארה מושג ישראלי, החובות מצומצמות יותר בחלק מהמקומות, ויש דרישות ייחודיות (למשל דיווח לרשות הישראלית). חברות שמוכרות לאירופה צריכות לעמוד בשניהם — ויש הרבה נקודות חפיפה שאפשר לנצל.

להקמת בסיס מסודר — בין 6 ל-10 שבועות. אחר כך זה הופך לתהליך שוטף של תחזוקה ועדכון, בעיקר סביב לקוחות, ספקים ואירועים.

מתחילים ממיפוי, לא ממסמכים: אילו מאגרי מידע יש לכם, איזו רמת אבטחה חלה עליהם, והאם חלה עליכם חובת מינוי ממונה. משם נגזרת תוכנית עבודה ממוקדת — לרוב עניין של שבועות, לא של שנה. חשוב להפנים שהתקופה של ״נתארגן בהמשך״ הסתיימה ב-14 באוגוסט 2025: הרשות אוכפת, ולכן סוגרים קודם את הפערים שמייצרים חשיפה מיידית — תיעוד מאגרים, מדיניות פרטיות, הסכמי DPA ונוהל פרצה. אפשר להתחיל עוד היום עם סקר הסיכונים החינמי שלנו.

משרד עורכי דין מנסח מסמכים וחוות דעת — וזה חלק חשוב, אבל רוב הדרישות של תיקון 13 ותקנות אבטחת המידע הן יישומיות: מיפוי טכני של מאגרים והרשאות, הטמעת בקרות במערכות, תרגול נוהל פרצה ובניית תיק ראיות לביקורת. אנחנו צוות אבטחת מידע ופרטיות שעושה את החלק הזה בפועל, ועובד לצד היועץ המשפטי שלכם בכל מקום שבו נדרשת חוות דעת משפטית.